אולם

במה שהיה פעם "אולם" מקום שוקק, מתקבצים חמישה אנשים , כמו שאריות מעולם שאיננו עוד. יחד הם מנסים להחיות את הווי המקום ולהגשים פנטזיות אישיות ומשותפות. כאן יכולתם לתקשורת היא מעבר למקובל; לאפשר לקבל מה שהזולת יכול לתת, ולהתגונן למעשה כל מה שעומד למבחן. השיא מגיע עם שירתה של  דיקלה, אשר מביאה ענבה, אולי מעט מאוחר מדי, אל תוך עולמם.

"... במופע שזורים פיסות זיכרונות וריקודים של פעם, של טנגו ושל סלאו. יש שפע של מגעים גופניים שאינם מסוגלים ליצור קשר אמיתי. הריקוד נויירוטי וגדוש משפטים תנועתיים מקוריים בהם משתמשת היוצרת בדרכים שונות ובמקצועיות רבה. הביצוע איכותי הן מבחינה תונעתית והן מבחינה משחקית. למרות שההתחלה קשה לצפיה, העבודה אוגרת כוח עם התפתחותה בזכות הענין הכוריאוגרפי, שפע הפרטים ומורכבות הביצוע. שירה חיה של הזמרת דקלה חותם את המופע בכמיהה לעולם טוב יותר. זה מופע איכותי, אבל לא קל לצפייה." (רות אשל, הארץ, נובמבר 2001)

"... שפת התנועה של יסמין גודר כפולה - כמו בטקסט מעולה, היא מצליחה ליצור באותו טקסט עצמו, כמעט בו זמנית, את "הדיבור הרגיל" ואת הגמגום הנפתל של הדיבור הפנימי, התת-טקסט..."  (גבי אלדור, העיר)

 

קרדיטים

כוריאוגרפיה: יסמין גודר יועץ אומנותי: איציק ג'ולי אומנים יוצרים: יסמין גודר, איריס ארז, קמה קולטון, אשר לב, יניב כהן. שירה: דיקלה מוסיקה מקורית: דיקלה, רוברט קפלוביץ, קרני פוסטל ורן סלווין. במה: ענת שטרנשוס תלבושות: וונדי וינטרס, דליה ליבר, יסמין גודר תאורה: ג'קי שמש צילום: תמר לם

"אולם" הועלה לראשונה במסגרת "הרמת מסך 2001 וחשיפה בינלאומית במרכז סוזן דלל לאומניות בתל-אביב.