Back סדנאות מחול לנשים ערביות פלסטיניות ויהודיות

סדנאות מחול לנשים ערביות פלסטיניות ויהודיות

סדנא חמישית נפתחה בנובמבר 2023, בתמיכת הקרן לשותפות

למידע על סדנאות עתידיות אנא פני ל: [email protected]

כחלק מהיותה חברת קהילה ביד ביד – ביפו, שמטרתה ״לקדם ולפתח בישראל חברה משותפת לערבים ויהודים״, החליטה גודר לחבר בין העשייה האמנותית שלה לקהילה בה היא חיה ולעודד את השותפות, הדיאלוג והמפגש הישיר בין נשים ערביות פלסטיניות לבין יהודיות, דרך תנועה ומחול.

הסדנא הראשונה התקיימה בין ינואר למרץ 2020, תחת הכותרת של פרויקט המחקר: ״מתרגלים אמפתיה״ שלהקת יסמין גודר החלה כבר ב 2019. הפרויקט משלב מפגשים קהילתיים, סדנאות ומופעים שחוקרים את המושג אמפתיה דרך מגוון פריזמות וגישות, מתוך רצון לבדוק מה מאפשר לנו להיחשף רגשית. מה גורם לנו להזדהות עם אחרים ועם עצמנו כאשר נתן נוצר מרחב בטוח לפעול בתוכו? וכיצד ניתן לפתח פרקטיקות, טקסים, כוריאוגרפיות ושירים אשר יאפשרו לנו להיחשף למורכבות של עצמנו ואחרים? הסדנא אליה הוזמנו נשות הקהילה הדו-לשונית ביפו, הונחתה על ידי חברי הלהקה: אורטל אצבחה, אור אשכנזי, כרמל בן אשר, יסמין גודר, ניר וידן' ארי טפרברג ותמר קיש. כל אחד.ת מהמנחים.ות שיתפ.ה בתפיסות שלה.ו את המושג אמפתיה וחלק.ה כלים ופרקטיקות עליהן הלהקה עבדה באותה תקופה אשר היוו בסיס ליצירות:  ״מתרגלים אמפתיה #1״ ו-״מתרגלים אמפתיה # 2על2. לצד זאת, האמהות המשתתפות בסדנא הוזמנו לחלוק את האופנים שהן תופסות את המושג אמפתיה ולתרגם אותם לתרגולים פיזיים, לא מילוליים. בסדנא נוצר תהליך של גילוי, יצירה וחקירה רגשית ופיזית, שהובילה למציאת חיבורים מנחמים, ביטויים לשותפות וטקסים חדשים ליצירת קשר אחת עם השניה. הסדנא ייצרה ערבוב בין גופי הידע והרקעים המגוונים של המשתתפות לבין התהליך שהלהקה הייתה מעורבת בו באותה תקופה בסטודיו. כל אילו איפשרו תהליך של הפריה הדדית והמשך גילוי ומחקר בנוגע לתפיסות של אמפתיה.

בהמשך לעוצמה ולתחושת החיוניות שהייתה נוכחת בסדנא ״מתרגלים אמפתיה״ לאמהות של יד ביד, הוחלט לקיים סדנא נוספת, גם בשיתוף העמותה, בשם:  נעות مع بعض ,שהתקיימה בין מרץ ליוני 2021. הסדנא הועברה בערבית ובעברית בהנחייה משותפת של מורות ערביות פלסטיניות ויהודיות: נור גראבלי (יפו), סחר דאמוני (שפרעם), ענת ועדיה (תל אביב) ויסמין גודר (יפו). ההוראה המשותפת יצרה מפגש בין דרכי הוראה, בין השפות השונות והגישות המגוונות לגוף שכללו: דבקה פלסטינית, מחול עכשווי, אימפרוביזציה ויצירה. החשיפה לפרקטיקות שונות, שגם מייצגות את הרקעים התרבותיים והאומנותיים של המורות והמשתתפות, אפשרה העצמה ופתיחות בו זמנית, סביב נושאים של זהות, נשיות ושותפות. בתוך מרחב בטוח, תומך, יצירתי ומעודד, הנשים נפגשו עם עצמן ואחת עם השניה וחברו דרך ערוצים חדשים ואלטרנטיביים מאילו שבהן נפגשות ביום יום.