Back אודות

יסמין גודר נולדה בירושלים בשנת 1973 ועברה עם משפחתה לניו-יורק בשנת 1984. גודר היא בוגרת התיכון לאומנויות בניו-יורק, בעלת BFA במחול מ-בית הספר לאמנויות טיש, אוניברסיטת ניו-יורק. בנוסף ללימודיה באוניברסיטה, למדה גודר במסגרת – Movement Research גוף עצמאי בניו-יורק המחויב למחקר מעמיק ואלטרנטיבי בתנועה, קומפוזיציה ומופע, שם נבחרה להיות אמנית הבית בשנת 1999. עבודותיה, אשר זכו להערכה מקומית ובינלאומית בשל עומקן, ייחודיות הקול שלהן ומורכבותן, מוצגות בארץ וברחבי העולם במגוון תיאטראות, פסטיבלים ומוזיאונים מובילים ביניהם: פסטיבל לינקולן סנטר בניו-יורק, הפסטיבל הבינלאומי של טוקיו, בית האופרה של סינדי, תאטרון ההבל בברלין, תיאטרון טאנזהאוס בדיסלדורף, קונסטנפסטדסארטס בבריסל, פסטיבל מונפלייה, פסטיבל פסטווכן בוינה ועוד רבים.

גודר זכתה בפרסים רבים כולל פרס הבסי היוקרתי בניו-יורק ב־2001. בנוסף זכתה פעמיים בפרסי משרד התרבות לכוריאוגרף צעיר בשנים 2001 ו־2003 ופרס לביצוע הרכב קאמרי בשנים 2003 ו־2009. בשנים 2004 ו־2009 זכתה בפרס רוזנבלום לאמנויות הבמה מטעם עיריית ת״א, וב־2005 בפרס לנדאו לאומניות הבמה מטעם מפעל הפיס. כמו כן, קיבלה שני פרסים לכוריאוגרפיה ע״ש חסיה לוי אגרון, ובפרס מיוחד מדנמרק The Ballet Master Albert Gauvbiers. גודר הייתה אמנית נבחרת של הקרן למצוינות בתרבות בין השנים 2004 ועד 2009. ב־2014 זכתה גודר בפרס שרת התרבות ליוצרת בתחום המחול האמנותי על היצירה CLIMAX אשר הוזמנה על ידי מוזיאון פתח תקווה. העבודה הוצגה לצד אובייקטים מעבודותיה הקודמות של גודר כחלק מהתערוכה 'צעדים בוני אמון' בה לקחה חלק פעיל בתהליך האוצרותי. בשנת 2017 הוענק לה וללהקתה, פרס שמעון פרס עבור תרומה מיוחדת לעיצוב יחסי ישראל-גרמניה, במוזיאון היהודי בברלין, במעמדי שר החוץ הגרמני זיגמר גבריאל.

גודר יצרה עד היום, 18 מופעי מחול באורך מלא עבור להקתה: אולם ⁽²⁰⁰¹⁾, פתאום ציפורים ⁽²⁰⁰²⁾, שתיים שעשוע ורוד ⁽²⁰⁰³⁾, קרם תות ואבק שריפה (2004), אני רעה אני ⁽²⁰⁰⁶⁾, אחושילינג ⁽²⁰⁰⁸⁾, אוהבים אש ⁽²⁰⁰⁹⁾, סוף סופה בוא ⁽²⁰¹¹⁾, Ghost Exercise ו־See Her Change ^{(שתיהן ב־2013)}. בשנת 2014 יצרה גודר שתי עבודות בהן היא בחנה את הארכיב היצירתי שלה: CLIMAX ו- Lie Like A Lion שהוזמנה במקור על ידי Les Subsistances בליון צרפת ופותחה בהמשך בישראל. בסוף 2014, גודר ולהקתה לקחו חלק בפרויקט ייחודי: ״Störung/הפרעה״ בשיתוף עם תיאטרון פרייבורג, שחיבר בין רקדנים, מדענים ואנשים המתמודדים עם פרקינסון, דרך מחקר תנועתי שיח ויצירה סביב הפרעות תנועה. מתוך פעילות ייחודית זאת התפתחו שתי יצירות: רגש משותף ⁽²⁰¹⁶⁾ ובהמשך פעולה פשוטה ⁽²⁰¹⁷⁾. בשנת 2018 הועלה המופע מפגינה איפוק– אותו יצרה וביצעה בשיתוף עם אמנית הסאונד תומר דמסקי. מאז 2019 חוקרת גודר עם להקתה את המושג ״אמפתיה״ דרך פרויקט ארוך טווח בשם 'מתרגלים אמפתיה' המשלב בין סדנאות, מפגשים קהילתיים ומופעים: מתרגלים אמפתיה # 1 ⁽²⁰²⁰⁾ בביצוע הלהקה, מתרגלים אמפתיה # 2על2 ⁽²⁰²⁰⁾ יצירה לשני רקדנים ושני אנשים מהקהל המצויים במרחק של שני מטר זה מזה, והמגיבה למגבלות הריחוק החברתי כתוצאה מהתפשטות וירוס הקורונה, ו- מתרגלים אמפתיה # 3 ⁽²⁰²¹⁾ סולו אותו יצרה ומבצעת גודר לבדה. בין לבין העלתה את אני פה (2020) יצירה השתתפותית המזמינה אנשים לקיים טקס אישי של הטבעת חתימת גופם במרחב הביתי. תוצרי הפעולה הוצגו בגן יעקב בכיכר הבימה, כחלק מפסטיבל ״אסטרטגיות יציאה״ של עיריית תל אביב. הפרויקט עלה פעמיים נוספות בפסטיבל טאנזטאג, פוטסדם, גרמניה.

לצד יצירותיה הארוכות יצרה גודר עבודות קצרות יותר: הקיר של אלינה ⁽¹⁹⁹⁹⁾, תגידי שלום יפה ⁽¹⁹⁹⁹⁾,i feel funny today ⁽²⁰⁰⁰⁾, שדות ירוקים לאנסמבל בת־שבע ⁽²⁰⁰⁰⁾, Under2 ללהקת 'מתניקולא' בברלין ⁽²⁰⁰⁵⁾, The Toxic Exotic Disappearance Act ללהקת המחול בת־שבע ⁽²⁰¹¹⁾ Gut Gift לרקדנית והכוריאוגרפית האיטלקייה פרנצ'סקה פוסקריני ⁽²⁰¹⁴⁾ והסולו Mighty Real עבור רקדנית מלהקת Ballet Capitole טולוז, צרפת ⁽²⁰¹⁸⁾. ב־2017 הוזמנה גודר ליצור את Face In ללהקת קנדוקו Candoco, להקה מעורבת יכולות (mixed abilities) מלונדון. היצירה זכתה לחשיפה רבה באירופה ובמזרח וונמצאת עד היום ברפרטואר הלהקה, כולל ורסיה דיגיטלית של המופע בהפקת והפצת ה־BBC.

ב־2015 הקימה גודר את ״קהילה בתנועה״ – יוזמה חברתית, הפועלת כחלק מלהקת יסמין גודר, אשר שמה דגש על פתיחת הסטודיו והעשייה בתוכו לאוכלוסיות נוספות וחוויות חיים שונות, תוך שימוש בעולם המחול כמרחב לשיח, אמפתיה, הנאה והנעה חברתית. ״קהילה בתנועה״ כוללת שיעורי מחול עכשווי שבועיים לאנשים המתמודדים עם פרקינסון, כנסים בינלאומיים סביב מחול וקהילה, ופיתוח יצירה מקורית לבמה בביצוע משתתפי השיעורים. החל מ 2020 התווסף ליוזמה פרויקט נעות مع بعض – שיעורי מחול לנשים ערביות, פלסטיניות ויהודיות שגרות ביפו, בשיתוף הכוריאוגרפית נור גראבלי ובתמיכת עמותת יד ביד וקרן תל-אביב.

על הלהקה