Back על הפרויקט
בשנת 2015 פתחנו שיעורי מחול שבועיים לחולי פרקינסון במסגרת הפרויקט השנתי "הפרעה/Storung" בו חקרנו ביחד עם מדענים וחולים מישראל וגרמניה היבטים מגוונים של תנועה והפרעות תנועה .בעקבות הצלחת הפרויקט החלטנו להמשיך עם השיעורים. ב-2016 וב-2017, בתמיכת הקרן המשפחתית על-שם תד אריסון, הרחבנו את תכנית השיעורים לפעמיים בשבוע וקיימנו אירועים פתוחים לציבור הרחב סביב הנושא. מאז ועד היום מתקיימים אצלנו שיעורים כאשר לפרוייקט נוספו עם השנים עוד ועוד נדבכים ושיתופי פעולה מרגשים. כך למשל החל משנת 2020 מגיעים יוצרים ויוצרות ומעלים עם הקבוצה עבודות מחול ופרפורמנס. בין היוצרות שעבדו עם הקבוצה: ענת ועדיה, נאוה פרנקל, אנאבל דביר, סיגל ברגמן, ג'ני בירגר ועוד. בנוסף מתקיים שיתוף פעולה בין מכללת סמינר הקיבוצים ובין הקבוצה בקורס מעשי בו משתתפות סטודנטיות למחול בתואר ראשון בשיעורים. הפרוייקט נמצא בשיתוף פעולה מתמשך עם פרוייקט דומה המתקיים באיטליה ומתקיימים מפגשים, שיעורים וקבוצות חשיבה ושיתוף בין המורים בפרוייקטים השונים.
קשה להגזים בתיאור העניין ההולך והגובר בעולם בהשפעת המחול על מחלת הפרקינסון. נציין את התכנית הניו-יורקית המפורסמת שפותחה בלהקתו של מארק מוריס (Dance for PD),את התכנית הארצית באנגליה (Dance for Parkinson’s Network UK) המפורסמת בשיעורי המחול עם English National Ballet ,התכנית Dance For Health ההולנדית ועוד. אנו נמצאים בקשר עם המרכזים המובילים בעולם בנושא – נפגשים עם נציגיהם בכנסים מקצועיים ומתנסים בשיעורים עמם במסגרות שונות.
גם בישראל קיימים מספר ארגונים המשלבים תנועה ומחול בעבודה עם אנשים החיים עם מחלת הפרקינסון. אחת התכניות המוכרות שביניהן הינה של פרופסור רפי אלדור – ריקוד למען פרקינסון, של שיעורי ריקוד-סלוני לאנשים החיים עם פרקינסון. קיימים גם מספר חוגים בהם ניתן מענה לשיעורי תנועה לאנשים החיים עם פרקינסון: החוגים אותם מעבירה אן ברסלאו בירושלים, וקבוצת טיפול בתנועה לחולי פרקינסון -בהנחיית רוני פלד, המתקיימת בהצלחה בבית חנן. אנו משתפים פעולה עמם לכל אורך הדרך – כאשר אנו דואגים לעדכונים שוטפים על הפעילויות וביקורים הדדיים בשיעורים ובפעילויות הנלוות.
מחלת הפרקינסון הנה מחלה נירולוגית דגנרטיבית המשפיעה על תנועה ושליטה בגוף פוגעת ביכולת להתמודד עם פעולות יום-יומיות ומייצרת בדידות ונבדלות חברתית. קיים צורך במסגרת המאפשרת שילוב בין היכרות יצירתית פתוחה ובטוחה עם הגוף לצד מפגש חברתי בלתי אמצעי ורב-גילאי; מסגרת אשר מאששת מחקרים אקדמיים, שקבעו שמחול הנו כלי אפקטיבי מוכח לעזרה בהתמודדות עם המחלה.ההצעה להתארח בלהקת מחול מקצועית עם מומחים של תנועה, לרקוד אתם ולפעול במסגרתה הנה פריבילגיה ומקור להשראה ועזרה. ש. בשיעורים אצלנו החולים, בגילאים ובשלבים שונים של המחלה, נפגשים עם תנועה ומחול בשיעורים עם רקדנים מקצועיים, בנוסף למורה מוביל. מודל זה מייצר מפגש ייחודי הנותן למשתתפים הכרות גופנית עם תחושות מועילות כגון שמחה וחופש תוך כדי חיזוק הביטחון העצמי וגילוי אפשרויות תנועתיות חדשות.
לעיתים קרובות אנו נשאלים – האם ניתן להצביע על שיפור במדדים של חולי הפרקינסון בעקבות השתתפות בפרויקט ?
זוהי שאלה גדולה, עליה התחלנו לענות במסגרת עבודותיהם של החוקרים הצעירים מישראל ומגרמניה במסגרת תכנית "Störung/הפרעה". מהמחקרים עלה כי ישנם מדדים כמותיים המצביעים על שיפור, למשל – תחושות טובות וגמישות בתנועה במהלך השיעורים ואחריהם. יחד עם זאת, עלה צורך במציאת מדדים איכותניים המשקפים בצורה טובה ומפורטת יותר את החוויה רבת הפנים של ההשתתפות בשיעורים. . חוקרת המחול דר' שרה יוסטון (Sarah Houston) אשר ליוותה את הפרויקט וערכה מחקר מקיף בנושא שיעורי המחול למתמודדים עם פרקינסון מצאה כי השיעורים שיפרו את הרגשתם הסובייקטיבית של המשתתפים וכי השיעורים שיפרו את תחושת הקבלה עצמית ותחושת התרחבות של יכולות פיזיות שונות בזמן שהשיעור מתקיים. אנו יכולים להעיד מהמפגש עם החולים שהשילוב בין המפגש החברתי, הרב גילאי, למפגש עם הגוף והנפש, יחד עם האינטראקציה עם רקדנים ויוצרים, תורמים למצב רוח משופר, וגורמים למשתתפים להשתמש בגוף שלהם בדרכים שהם חשבו שאינן נגישות להם כמו להסתובב, ללכת אחורה, לרדת לרצפה וכדומה. קשה לנו לדבר על ״מדדים״ מדעיים המבוססים על בדיקות חיצוניות, אבל אנו יודעים להגיד ולהעיד שהשיעורים מעלים את תחושת ה- well-being, משפרים את הנוחות והבטחון בתנועה ובאפשרות להבעה עצמית וגם מעניקים כלים לפעולות יום-ומיות שאתם מתקשים המשתתפים. משתתפת אחת סיפרה לנו שהנכדה שלה רצתה שהיא תצטרף אליה מהספה לרצפה. באופן ראשוני היא חשבה לעצמה 'אין לי איך לרדת לרצפה'. אבל לאחר מכן היא נזכרה בשיעור בו עבדנו על ירידה מספסל לרצפה באופן סיבובי והיא השתמשה בזה והצטרפה לנכדתה. זהו מדד מבחינתנו.