Back סוף סופה בוא

בסוף סופה בוא מתקיים ערבול של תמונות וסיטואציות אנושיות, מקופלות אחת בתוך השניה, תחת תחושה של אימה ואסון הרוחשים מאחוריי הקלעים. האוירה היא של איתני טבע אשר פועלים ומשמשים כיד גורל ומשתלטים ללא אבחנה. כתוצאה מדחיסות זו הפרטי והאישי מתפוררים לרגעים קטנים, להבזקים ונבלעים אל תוך התרחשויות קבוצתיות אשר מחדדות את תחושת חוסר השליטה ושמות דגש על היאחזות בין־אישית והישרדות. בתוך סחף עצום זה מוצפים החוצה הצורך והידיעה הפנימית בשינוי, ואולי כניעה, אשר הופכים את התודעה לנזילה והפכפכה. דימויי החיות הצצים מאפשרים בדיקה מחודשת של גבולות העצמי. מצד אחד החיה כשלמות טבעית הנעה מתוך כוח פנימי עמוק המעורר געגוע לפשטות ושקט ומצד שני כביטוי יצרי, אפל והישרדותי. כל אילו מתחברים למסע החוקר את הקשר בין הצורך להגיע לחורבן והרס על מנת לקיים צמיחה מחודשת.

קו-פרודוקציה: Culturescapes בזל, שוויץ; Grand Theatre Groningen גרונינגן, הולנד;
ו־Centro per la Scena Contemporanea, בסאנו דל גראפה, איטליה