Back שתיים שעשוע ורוד

לאחר כ־10 שנים, החזרנו לבמה את היצירה שתיים שעשוע ורוד. היצירה, שפותחה ב־2003 ובוצעה במקור על ידי איריס ארז ויסמין גודר, הייתה לאבן דרך משמעותית בעולם היצירתי של גודר ומקפצה בחשיפת יצירותיה בארץ ובעולם. בגרסה החדשה ירקדו שתי רקדניות מופלאות: פרנצ׳סקה פוסקריני ודור פרנק. פרנצ׳סקה פוסקריני היא רקדנית וכוראוגרפית איטלקייה בעלת שם, שהזמינה את גודר ליצור עבורה את הסולו Gut Gift, כחלק מזכייתה בפרס המקום הראשון לביצוע בפסטיבל אקוויליבריו שברומא. לצידה מופיעה הרקדנית דור פרנק, שהצטרפה ללהקה בשנת 2014 כחלק מהקבוצה שפיתחה את המופע קליימקס עבור מוזיאון פתח תקווה ומאז לקחה חלק בכל הפרויקטים העוקבים: הפרעה/Storung, רגש משותף ו־פעולה פשוטה.

בשתיים שעשוע ורוד, שתי נשים משיבות למבט התמידי הבוחן אותן. מתמודדות עם הציפייה של המסתכל, בוחנות את סמלי הגוף הנשיים ככלי תרבותי נרכש, בין אם ברצון או לא, ומתוך כך יוצרות מערכת יחסים ביניהן. עם השראה מדימויים סוראליסטיים ואנרגיית פופ, שלושת חלקי הערב מציגים היבטים שונים של הגוף והנפש הנשית וחושפים שפה מרעננת, שהינה בו־זמנית מסתורית, מצחיקה ומטרידה.

מופעי הבכורה של שתיים שעשוע ורוד התקיימו ב 15-16.8 במסגרת Tel Aviv Dance במרכז סוזן דלל, ולאחר מכן בפסטיבל B-Motion בבאסנו דל גראפה איטליה וב־פסטיבל בריז׳יטין, בריסל

המופע הוזמן במקור לפסטיבל ״הרמת מסך״ ⁽²⁰⁰³⁾, במרכז סוזן דלל, בתמיכת מדור המחול במשרד התרבות , קרן הפיס לתרבות ולאמנות וקרן יהושע רבינוביץ׳ לאמנויות בתל־אביב. ההעמדה המחודשת של המופע ב־2017 נעשתה בקו־פרודוקציה עם Cultural Association VAN, איטליה.

״יצירה המכה בבטן, מעוררת מחשבה מעובדת לפרטי פרטיה… חוויה עזה, עשויה למופת״. (גבי אלדור, ״העיר״ נובמבר 2003)

״מופע המחול שהכי כדאי לראות ומיד… חוויה חזקה טעונה, יפהפייה עמוקה ומרגשת״. (רונה קופרבוים, ״העיר״ נובמבר 2003)

״מופע מדהים שמשאיר את הצופה משתאה נוכח היצירתיות והכישרון… ההתרחשות כה עשירה ומקורית, כה דחוסה ואינטנסיבית שאחרי המופע יש צורך בפסק זמן כדי לעכל את החוויה ולחזור לנשום בקצב הרגיל… זה מופע שאפשר לראות כמה פעמים…״ (רות אשל, ״הארץ״ נובמבר 2003)

״למשך 60 דקות העיניים מרותקות למעשה הכשפים שעל הבמה… גודר משתמשת בכיעור ככלי עבודה ומעבדת אותו עד לכדי יצירת מופת שאי אפשר לשבוע אותה…״ (מירב יודלביץ, ״ynet״ נובמבר 2003)

״כמו שגודר בוחנת את המבט הגברי, היא גם בוחנת את המבט הנשי, ובאותו הזמן גם את הדינמיקה הבסיסית בין אמן לקהל שקיימת באמנויות הבמה. במרכז כל המוחשיות הגופנית נשית הזאת, ״שתיים שעשוע ורוד״ מעוררת שאלות מופשטות אודות אומנויות הבמה ככלל. המופע חדור בעושר אינטלקטואלי ובהמשך לכך מסתיים באלגנטיות אירונית״ (אוריאן אברמסון, דאגנס נייטר, שבדיה, נובמבר 2005)