נפגשנו ב״מחאת הכוריאוגרפים״ שאורגנה על ידי תיאטרון יפו במהלך אחד הסגרים בדצמבר 2020 כאקט מחאתי נגד סגירת התיאטראות ומתוך מטרה להנכיח את היוצרות וא.נשים שמרכיבים את תחומי אמנויות הבמה במרחב הציבורי. שתינו הצגנו שם יצירות שלנו ומאז אנחנו בדיאלוג מתמשך שרק גדל ומעמיק כל הזמן. מעניין וחזק לחשוב שדווקא במרחב כזה של מחאה ביפו היה חיבור ראשוני ועצמתי – שגם מאפיין את העשייה המאוד שונה אך בו זמנית קשורה של שתינו כרקדניות וכוריאוגרפיות. אנו מחוברות ליפו – המורכבות של העיר מניעה אותנו לחפש, לחקור ולשאול שאלות על זהות, חברה ופוליטיקה.

נור באותה תקופה הייתה במחקר לקראת הסולו שלה ״רחוב הכובשים״."הכובשים פינת אלנבי"" שהתחיל משאלת שאלות וערעור על זהותה הערבית-יפואית-נשית. היא המשיכה ופיתחה את היצירה (בשיתוף עם שקד שנלר ונטע מידן) שעלתה במלואה בפסטיבל עכו ויצרה הדים חזקים שהובילו להרצת המופע בתיאטרון תמונע. נור חוקרת את הדבקה הפלסטינית ומפגישה בין מסורתיות ועכשוויות