חזרה מחול פנים

תמר רותם
14.11.2003

… יוצרת רבת כשרון, המצליחה גם היא בחו"ל, יסמין גודר, מרחיקה לכת מזיו בעיסוק שלה בנשיות. "שתים, שעשוע, ורוד" הוא ערב שלם שמעלות גודר ואיריס ארז. הוא מורכב משלושה קטעים, שלוש הערות על אותו נושא.
גודר זונחת כאן את השימוש באביזרים מרתקים, שאפיין אותה,  וגם את הסיפורים שרקמה בעבודותיה הקודמות. אין כאן התאטרליות והסיפוריות של "אולם", או חלל מוגבל היוצר מסגרת כמו ב"פתאום ציפורים", שתי העבודות האחרונות שלה. יש כאן רק גוף ותנועה. וזה עשיר ומספק.
גודר וארז נזיריות, יפות-מכוערות בסגנון הירואין-שיק, מפתות-דוחות, הן משתעשעות בדימוי הנשיות. רגע הן ילדות המשחקות בקצה הקוקו ומכניסות את האצבע לפה במבוכה ובמשנהו הן נשים מפתות המשתמשות באותן מחוות. דמויות חזקות, או מובלות כמו מריונטות. בחלק האחרון הן רוקדות כששדים גדולים מפוסלים קשורים לחזיותיהן, מה שמעוות ומגחיך את המשמעות של החזה הנשי.
השפה התנועתית של גודר – שנראתה כבר ב"פתאום ציפורם", שם רקדו ארבע רקדניות קרוב מאד כאילו הן מאימות להיבלע זו בגופה של זו – נמשכת במופע החדש. השנאה העצמית, האלימות הכבושה וההכאבה מתלוות ליחסים המורכבים של שתי הנשים. כשאחת רוצה להתקרב, השניה דוחה אותה וחוזר חלילה. הן אוחזות זו בזו בהשלמה מתוך תקווה רק כשעייפו את עצמן לדעת, אבל אז הן כבר מעין נכות. אין שמחה במופע של גודר, רק מועקה. וכשהנשים מחייכות סוף סוף, זהו חיוך מצמית, קפוא ומלגלג.
גודר נמנעת מלהסביר את היצירה ולתת לה פרשנות קונקרטית, מכיוון שלדבריה, במודע היא נמנעה מלעקוב אחרי נרטיב מובנה. אבל היא אומרת שהיצירה הזאת נוצרה במחשבה על הממד הפוליטי נשי. מעין שיקוף של המציאות בהקשר הנשי. גודר משוכנעת שבתחום המחול, שממילא קשה לשרוד בו, לנשים קשה יותר. "מכיוון שזהו תחום מובהק של נשים, גברים הרבה יותר בולטים. החשיפה שלהם גדולה יותר, וכמו בכל מקום מי שמגיע לדרגות  של ניהול זה בדרך כלל גבר", אומרת גודר. "המחשבה על קיום משפחה משנה ומגבילה את האפשרות הקיימת לנשים".

פורסם ב״הארץ״